סליחה בעיניי היא מבפנים החוצה.

יש אנשים שסוחבים על כתפם ציפיות של שנים לקבלת סליחה על עוול שהוביל אתם לתחושות לא פשוטות אולי אפילו קשות. זה יכול להיות ממכר, חבר או אפילו בן משפחה. ייתכן שחי או שכבר לא בעולם הזה.
אבל הגוף שלנו עדיין מרגיש. הציפייה הזאת גם אם לא תמיד נוכחת ביומיום- קיימת. מכבידה. מעיקה ובעיקר מלווה בתחושות לא פשוטות של אכזבה כי משהו שרצינו- לא קרה.
אבל. אין לנו שליטה על אחרים.
יש לנו שליטה על עצמנו.
על המעשים ועל היכולת שלנו לקחת אחריות על מה שמתחולל לנו בלב ובראש.
ומהמקום הזה אני צריכה להבין שבכדי לשחרר את עצמי מהרגשות שנלווים לזה - אני צריכה לסלוח. גם אם לא נאמר וגם אם מרחוק.
כאעשה זאת עבור עצמי- לא אזדקק לאחר שיציע את סליחתו.
אני מזמינה אתכם לחשוב למי אתם בוחרים לסלוח.
איך זה יגרום לכם להרגיש ומה זה יאפשר לכם מכאן ואילך.
זה לא פשוט לסלוח מרחוק.
אבל זאת בחירה.
בחירה בך. 

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.